פרק 6- החיפושים אחרי הגביע הקדוש

הנה אנו ממשכים במסע חיפושים אחרי הגביע הקדוש אחרי שארתור ואבירי השולחן העגול סועדים לקראת חג השבועות כאשר כל האבירים בחצר המלך מגיע נזירה ושואלת איפה סיר לונסלוט דה ליק פרסיבל החזק עונה לה: הנה הוא שם עומר בפינה ליד האביר בורס מגיע הנערה לסיר לונסלוט ואומרת האם תועיל בטובך ללכת איתי ליער ולמה שואל סיר לונסלוט? את זה תראה כשתבוא איתי מלך ארתור מגיע לנערה ואומר עכשיו באמצע החג? הנערה עונה לו: אל דאגה מלכי הוא יחזור עוד לפני שתשים לב, סיר לונסלוט יושב על סוסו ודוהר עם הנערה ליער ומגיע לבית תפילה אני אפילו לא ידעתי שיש בתי תפילה ביער. נכנסים שניהם והנה נער יפה תואר עומד שם והנזירה אומרת לאביר: נער זה שאתה רואה עבר את תורת הלחימה התרבות והלמידה ושואלים את לונסלוט: האם תוכל בטובך להכתיר את הנער הזה לאביר? האביר לונסלוט בוחן את הנער ואומר: בשמחה רבה אך זאת לא החלטתי אלא החלטתו של המלך בא הנער ואביר לארתור ומספר לונסלוט מה היה ומה ראה וארתור מקשיב ומכריז שכן כן יכתיר את הנער לאחד מאבירי השולחן העגול ממש שמחתי שהכול היה טוב עד ש... כאשר נכנסו האבירים לאולם נשבה רוח דרך החלון והנה לפניהם גביע הקודש מרחף בניהם ופתאום נעלם שקט שרר באולם ואחד האבירים אומר: סימן זה מוביל רק לדבר וזה אנו צריכים לחפש את גביע הקודש ולקחתו עם עלות השחר כל אבירי השולחן העגול מתפצלים ולכיוונים שונים ומתחילים לחפש את גביע הקודש באה הנערה לסיר לונסלוט ואומרת לו כאשר שניהם ביער: אם תבואו עם האביר גלהד, סיר בורס וסיר פרסיבל  וארבעתכם  תחפשו את הגביע הקודש וכאשר מקשיב לונסלוט לדיבריה דוהר על סוסו אל עבר הים ושם מחכה לו ספינה יפה עם שלושת האבירים סיר בורס, סיר גלהד וסיר פרסיבל  עולה אליהם ומתחילים לחפש את הגביע כאשר מגיעים לטירה חשוכה ונטושה עולים אליה ושם מגיע נערה ואיתה גביע הקודש ולצידה קשיש נזיר ממש היה לי מותח מה יקרה בעוד רגע פשוט לא יכולתי להפסיק לקרוא. הקשיש מגיע לסיר גלהד ואומר לו: כל השנים הייתי שומר על גביע זזה ועכשיו נותן אותו אני לך ואתה הופך להיות הנזיר ואני ימות לי בנחת כאשר נותן לו הקשיש שוקע לתרדמה גדולה ממנה לא קם עוד, והנה סיר גלהד פותח את שערי השמיים ומשם יוצאת יד ולוקחים אותו המלאכים למעלה אותו ואת גביע הקודש וכאשר נסגרים שערי השמיים חוזרים פרסיבל בורס ולונסלוט אך כאשר רואה פרסיבל כי הנערה היא אותה נערה אשר איבד כאהבתו מחליט להישאר איתה בארמון ומתחתנים שניהם והארמון הופך להיות מואר ויפה חוזרים בורס ולונסלוט  לארמון המלך מספרים מה קרה ולא נורא אם כך הגורל קבע זאת אמר המלך ארתור. היה לי ממש מותח ולא יכולתי להפסיק לקרוא 

פרק 5- סיר גוין והגבירה רניל

המסע ממשיך בנערה אשר מגיעה למלך ארתור ואומרת לו: אוו אדוני בעלי היקר נלקח ע"י אביר רשע שכולו שחור משחור הוא הכה ונפל לאגם שכולו שחור בעלי היקר מת האביר הכה גם אותי ותוך כדי דיבור הראתה הגבירה פצעים על פניה האביר גם אמר שאם המלך הראשון שאפגוש לא ילחם בו יטיל האביר צער גדול על הממלכה. ארתור נבהל ויצא ישר למסע, חבש את קסדתו ולקח את סוסו ויצא לאביר הרשע. כשהגיע ראה את טירת האביר על סלעים גדולים ושחורים ליד הטירה אגם שחור משחור והאביר שיצא לקראתו כוו שחור חרבו ושיריונו לפני שהכה האביר את המלך ארתור אמר לו: אם תפתור את חידתי אתן לך לחיות ואם לא תפתור יהרוג אותך. האמת שהתעניינתי איזו חידה איתן כבר האביר לארתור ארתור הסכים ואביר אמר: החידה היא כזאת מה רצונה העז ביותר של אישה עלי האדמות? אתן לך שנה תמימה ואחרי שנה תחזור ותתן לי את הפתרון ואם לא יהרוס את הממלכה שלך. חזר ארתור לארמונו וחושב על פתרון סיר לונסלוט נכנס ומציע עזרה ארתור מסכים מספר לו את סיפורו וחשובים שניהם על הפתרון. האמת שגם אני לא הבנתי מכיוון שזאת לא חידה פשוטה אם הייתה הפרק היה כבר נגמר וארתור היה אומר לאביר: בעל טוב בגדים כסף ותכשיטים. שניהם הסתכלו בספרים חשבו וחשבו והנה עברה שנה ארתור ולונסלוט חזרו לאביר בדרך פגשו נערה שפניה מעוותות ומכוערות הנערה אומרת לשניהם: יש לי את הפתרון המושלם ואתן לכם אותו בתנאי אחד : לונסלוט יקח אותי לאישה לונסלוט לא רצה אותה לאישה אך למען ארתור עשה הכל הנערה נתנה את הפתרון לארתור. הגיע ארתור לטירת האביר ואמר: כל אישה רוצה למשל בגברים כן אפילו בחזקים האביר התפלא ואמר את הפתרון מרה לך הטח רניל לך כי זהו הפתרון הנכון. ממש הופתעתי שהאביר נתן לארתור ללכת כך. הלך ארתור ורואה את לונסלוט עצוב ומדוכה שצריך לקחת את רניל לאישה יום אחרי נערכת סעודה גדולה ואחרי חצות באה רניל ואומרת ללונסלוט כדי שינשק אותה, לונסלוט מנשק את רניל והנה נהפכת היא ליפיפייה אומר לו חצי מהכישוף הורדת מה תרצה שבבקרים פני היו מעוותות או יפות לונסלוט לא יכל להחליט ומכיוון שנתם להחליט לרניל הוסר הכישוף מאז הימים ההם לונסלוט ורניל חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה.

       פרק 4- סיר טריסטרם וויסולט הנאוה

הסיפור שלנו ממשיך כאשר ארתור וסיר לונסלוט מתייעצים לגבי שני המקומות הריקים  שבין סיר לונסלוט דה ליק וסיר גוין מתייעצים והנה פתאום שומעים מנגינה כה יפה אך עצובה נכנס לאולם גבר- נגן ומנגן על הנבל יושב על שרפרף שליד השער ומנגן לו. מתקרבים שניהם לנגן ושואלים אותו מי אתה? מהיכן באתה? עונה הנגן אסביר את זאת תוך כד שירה ומתחיל לנגן. האמת גם אני ממש התעניינתי מי זה ואיך קשור לאבירי השולחן העגול? הנגן מספר שלפני שנים רבות היו היה מלך ומלכה אך באותו זמן התנפלו על הממלכה שודדים, את המלך הרגו והמלכה ברחה מהם ליער עם שומר הסוד שלה היא ידעה שעומדת ללדת, והיא כמה ימים ספורים לאחר מכן ילדה בן ואמרה לשומר הסוד שלה שכשיגדל הנער יתן אותו לאחיה מלך קורנוול ומתה. הנה שנים רבות לאחר מכן הנער גדל והגיע למלך מרק- דודו ולא ידע זאת אך כאשר אמרו למרק שאחינו הגיע סיפר המלך את האמת לנער המלך סיפר דבר נוסף שבאירלנד יש מלך ולו בת יחידה ומאוד יפה הנער ששמו טריסטרם נישלח כדי לעשות איתם ברית שלום ולקחת את היפיפייה למרק אך שם התנגדו לעשות איתם ברית טריסטרם חזר עצוב לממלכתו סיפר למלכו את מה שקרה ונישלח טריסטרם עוד פעם לאירלנד. קצת צחקתי מזה שכמה נודניק המלך שיכול לחפש לעצמו אישה אחר לנישואין שם הכריז המלך כי מי שיהרוג את הדרקון יזכה לביתו והרג טירסטרם את הדרקון וזכה לבת המלך ששמה היפה הוא ויסולט הנאוה טריסטרם והנסיכה יצאו לדרך והנה המלכה נתנה לביתה שיקוי אדום כשתשתה היא ובעלה יתאהבו לנצח ורק המוות יפריד בניהם כשעלו לספינה שכחה הנסיכה מהשיקוי כשהייתה צמאה וששתה אותו היא וטריסטרם ממש היה לי מותח מה יקרה עכשיו האם יתאהבו? כשהגיעו רק המלך מרק כי אחינו והנסיכה נפגשים יחד וגירש את אחינו מהארמון וכאשר הלך טריסטרם נפגע ופצעים כיסו את גופו כאשר הגיע לקמלוט הנסיכה שלא שכחה את אהובה שנים רבות לא הספיקה להגיע וטריסטרם נפטר הנסיכה בכתה וצער גדול כיסה אותה וכאשר קברה אותו שמה באחד מהצדדים שיח ורדים אדום ובצד השני שיח ורדים לבן וכאשר התחברו עם השורשים כל העובר ליד קברו ידע כמה חזקה אהבה של ויסולט וטירסטרם.

אני ממש התרגשתי אך בלי להעליב הסוף דומה קצת לסיפור של רומאו ויוליה.

 פרק 3- סיר גרת מאורקני או אביר המטבח

ההרפתקה ממשיכה כאשר נער צעיר מגיע לקמלוט ומבקש מארתור לסעוד איתו בארוחה ארתור חושב על זה ומסכים ארתור נותן לנער אוכל ומים ולינה בארמון, כתודה הנער עובד במטבח. באחד מן הימים מגיע נערה צעירה ואומרת למלך ארתור: אביר לקח את הגבירה שלי לארמונו למחזיק אתה שם. ארתור מסרב לעזור משום שלא יודע היכן נמצאת הגבירה וארמונו של האביר הנערה אומרת ששם האביר בוא האביר האדום מן השטחים האדומים, לפתע קם אחד מאביריו של ארתור ואומר כי נילחם עם אביר זה וכמעט לא נפל במלחמה מפצעיו הקשים, לפתע נער המטבח אומר למלך ארתור: מלכי את משאלתי האחרונה מבקש אני כי תיתן ל ללכת עם הנערה כדי להציל את הגבירה שלה ארתור מסכים אך הנערה כועסת ואומרת: לא אתן לנער מטבח מלוכלך ללכת איתי כשלך המלך ארתור יש עוד אבירים חזקים יותר, ארתור לא מקשיב וכבר מלביש על נער המטבח את שיריונו וחרבו הנערה עלתה על סוסה ודוהרת במהירות והנער אחריה מגיעים שניהם למערה חשוכה ויוצא משם האביר הכחול ששיריונו כחול חרבו כחול ואפילו סוס כחול. ממש צחקתי כשקראתי שיש סוסים כחולים אם כבר אז רק באגדות:) הנער והאביר נילחמו אחד בשני ולאחר שעות ספורות נופל האביר הכחול ומת מפצעיו ומכוחו של הנער. הנער והנערה ממשיכים הלאה ומגיעים לאביר האדום. האביר האדום מן הדשאים האדומים יוצא ומתחיל את הקרב עם נער המטבח שניהם מכים בחוזקה אחד בשני האביר הכה את הנער ממש היה לי מותח מה יקרה לאחד מהם והאם ישארו בחיים?? והוא נפל אך לא התייאש הנער אגר כוחות והכה בחוזקה את האביר שנפל ומת הנער הצעיר הציל את הגבירה ששהתה באותו זמן בארמון שלושתם חזרו לארמון והנער שהתגלה כאחיו הצעיר של סיר גוין ושמו של הנער היה סיר גרת מאורקני הוכתר לאביר מהשולחן העגול. לאחר כמה שנים סיר גרת מאורקני חי באושר עם הנערה שיצאה למסעות עם נער המטבח:). אני ממש שמחתי שהכול נגמר בטוב ונער במטבח שהתגלה כאחיו בצעיר של סיר גוין.

ממשיכים לכתוב! :)

פרק 2- סיר לונסלוט דה ליק

יום ראשון 31/1/16 השעה: 8:35

הסיפור מתחיל בתחרות רמחים כאשר אבירים רבים נלחמים זה בזה, אך אביר אחד תפס את עין המלכה אביר ושמו: סיר לונסלוט דה ליק. אך המלכה שמרה בסוד ולא אמרה מילה לארתור. הרגשתי קצת מתח שארתור יגלה זאת בסוף, והאם הוא יגלה בכלל?! כדי להוכיח את הגבורה והאומץ יצא סיר לונסלוט למסעות רבים ומעשי גבורה, אחרי כשנה חזר סיר לונסלוט לארמון והוכתר כאביר משולחן העגול. אני ממש נהניתי לקרוא שסיר לונסלוט חזר לארמון והוכתר לאביר משולחן העגול. המלכה התמלאה כעס כששמועות באו לאוזן המלכה שסיר לונסלוט בוגד בגבורתו וסילקה את סיר לונסלוט מהארמון ואמרה כי לא יחזור לעולם. אני ממש התעניינתי מה יקרה לסיר לונסלוט אחרי שסולק מהארמון ? מה יעשה במצב כזה? זה היה ממש מותח ומעניין. סיר לונסלוט הלך לבד כשנתיים ביער ואבירים רבים חיפשו אותו אך לא מצאו. סיר לונסלוט סבל בקיץ משרב ובחורף מגשמים, כשמצא ארמון אחר שכב בגינה ונירדם שינה עמוקה. כששלוש גבירות יצאו לטייל ראו אביר השוכב בגינה, וקרבו אליו וראו שזה סיר לונסלוט קראו למלך, ושלחו את סיר לונסלוט חזרה לארמון קמלוט ממלכת המלך ארתור. בדרך פגש סיר לונסלוט את אחיו סיר הקטור וסיר פרסיבל שמחו שלושתם ובאו לארמון המלך וחגגו במשתה לקראת חזרו של סיר לונסלוט. ממש שמחתי שהכול נגמר בשלום וכלום חזרו שמחים ובריאים.

מתחילים לכתוב!..

יום ראשון 24/1/16 השעה: 19:14

בחרתי בספר הזה מכל שאר הספרים בגלל ש: אני תמיד אהבתי ספרי ימי הביניים וממלכות, תמיד אהבתי ועניין אותי ספרי אברים וימי הביניים.

מה קרה באותה תקופה? 

איזה סיפור עומד מאחורי התקופה הזאת?

הציפיות שלי מהספר אלה: אם זה ספר  קרבות, אבירים אז אני חושבת שאמור להיות מתח, פחד,צער וכמובן שמחה:)

לדעתי היה מלא מתח בזמן שיש טקסט עם שני אבירים שנלחמים זה בזה.
עצב מזה שאביר נפגע ומת במלחמה.
 ושמחה כשיש חגיגה מפוארת וכולם שמחים!

המסע מתחיל!...

פרק 1" הופעתו של המלך ארתור 

יום שני 25/1/16 השעה: 9:24

התחברתי לספר כי אני אוהבת ספרי אבירים וימי הביניים. אני קצת התאכזבתי שאת ארתור הקטן מסרו לסיר אקטור  שיגדל אותו, קצת התאכזבתי שמלך אנגליה אוטר פנדרגון נפטר. כשארתור גדל ויצא עם אביו החורג לתחרות רמחים וראה ששכח עם חרבו קצת נלחצתי וחשבתי מה יקרה עכשיו?!. בקטע שארתור שלף את החרב מהאבן ברזל והפך למלך אני במקומו הייתי נלחצת וגם מתרגשת. כשאבירים שהתווכחו שנער יהפוך למלך אני במקומו הייתי מאוכזבת מהם כי לא משנה מי אתה: זקן, נער או בוגר צריך שיקבלו אותך כפי שאתה גם אם האחרים לא מרוצים. כשהמלך החדש ארתור הקים את השולחן העגול ל150 אבירים אמיצים וחזקים הייתי מתגאת בעצמי למרות שאין לי אבירים בשולחן העגול. מרלין משרתו של ארתור שמחזיק קסמים ונולד קוסם. אני הייתי מתעניינת למרות שלא הייתי מזהה שמרלין קוסם. מרלין אמר לארתור שאפילו שאין אבירים זמנם עוד יבוא וארתור יאסוף אבירים לשולחן הגדול הייתי במקומו מקשיבה להצעה ומחכה בסבלנות.